הרבה לפני שהציבור הרחב באמת הבין את המונח הזה, אדוארד פלוק הפך לשף פרטי. בוודאי שלעשירים שבינינו היו משרתים ובשלנים, אבל רק לפני כ-25 שנה הם החלו להכניס שפים פרטיים למשקי ביתם.
השף אד פלוק, הידוע לכולם כ"שף אד", מבשל באופן מקצועי כבר 15 שנה. לאחרונה המליצו עליו לתפקיד השף הפרטי של רנקין סמית', הבעלים של קבוצת הפוטבול אטלנטה "פלקונס". יותר מ-42 אנשים התראיינו לתפקיד, אך השף אד פחות חשש מהתחרות מאשר העבודה בפועל.
"אתה צריך לוודא שהשידוך מושלם כי זה כמו נישואים. אתה גר במקום ונמצא כל הזמן עם המשפחה," הוא מסביר.
פירוש הדבר הוא שגם הוא, בעדינות, ראיין את שרלוט סמית', אשתו של רנקין סמית' במהלך פגישתם הראשונית, ושאל אותה מדוע הם רוצים שיהיה להם שף בשלב זה בחייהם. התגובה שלה מצאה חן בעיניו. ראשית, לדבריה, הם רצו לארח יותר עבור ארגוני צדקה ואירוח אורחים מחוץ לעיר. שנית, היא פשוט לא אהבה להתמודד עם המטבח ורצתה להתרחק ממנו. "מצאתי שזה מרענן מאוד", נזכר השף אד. "היא הייתה כנה ולא שיחקה משחקים." התברר שהיא זקוקה גם למישהו שינהל את הבית וצוות של שישה אנשים. זה סיקרן אותו. זה היה אתגר חדש ומשהו שהוא ציפה לו.
אבל הוא גם עשה את המחקר שלו, ולשביעות רצונו, מצא שרבים מעובדי הצוות היו שם יותר מעשר שנים – ולכן הוא לא ראה בזה מצב שבו הלקוח עובר הרבה עובדים.
השף אד עבד אצלם שש שנים, עד שרנקין סמית' נפטר ואלמנתו עברה לפלורידה. באותה תקופה הוא למד שלא רק שהוא והצוות צריכים לעמוד בלוח הזמנים של גברת סמית' – כך גם האורחים שלהם. אם ארוחת הצהריים נקבעה לשעה 12:30, אפילו האורחים לא יכלו לבקש ארוחת צהריים כעבור שעה.
"היא הייתה קשוחה מאוד אבל הסתדרנו טוב. למרות זאת, אתה תמיד צריך לזכור – גם כשהם לוקחים אותך לחופשה – שהם המעסיק שלך. אתה עדיין צריך לוודא שמטפלים בהם בצורה טובה", הוא אומר.
כשף פרטי, מסביר השף אד, אתה מסור ללקוח. אתה פשוט עובד עבור משפחה אחת והמשימות שלו במקרה לא כללו רק בישול, אלא כל הקניות, ניהול משק הבית ("התחברתי לכל שיחת טלפון שנכנסה"), בנקאות ואחזקת רכב. לא, הוא לא עשה זאת בעצמו, אלא שכר ופיקח על אלה שעשו זאת.
השף אד מציין כי הסטנדרטים לשף פרטי עד הבית גבוהים במיוחד. "האנשים שעבדתי אצלם יכלו לאכול בכל מקום בעולם, אז הייתי צריך ללמוד לעשות הכל במטבח בצורה יוצאת דופן. כשף פרטי תהיה לך קריירה קצרה אם תגביל את מה שאתה מכין."
הוא היה בשנות ה-40 לחייו כשעבד אצל משפחת סמית', והשף אד נהנה להתגורר במקום, אם כי "זה היה כמו להיות בן 16", הוא מתבדח. "אני לא בבית שלי, אבל רציתי לכבד את הפרטיות שלהם, אז הייתי מתקשר כשהייתי יוצא או נכנס. רציתי שגברת סמית' תדע כל מה שקורה בביתה.”